שרית (שם בדוי), הגיע אליי לקליניקת מכללת ברק לאחר שיחת טלפון אנונימית, בה שאלה אותי האם אני מטפל גם בדברים חריגים? שאלתה נראתה לי מוזרה ביותר, למה את מתכוונת דברים חריגים? שאלתי בסקרנות. "אני אגיד לך, יש לי חברה שהיית לסבית, היא סיפרה לי כי טיפלת בה ומאז היא נורמלית, השיבה לי בהיסוס", "ואת מאמינה לחברה שלך"? השבתי לה בשאלה, "כן היא חברה טובה שלי ומברכת אותך כל פעם מחדש", סיפרה לי בטלפון עת התחלתי להסמיק. "נו טוב אז אם כך את יודעת שהתשובה חיובית", אמרתי לה. "כן אבל אצלי הבעיה אני חושבת יותר מסובכת", המשיכה ואמרה. "אם תסבירי לי בדיוק מה הבעיה אוכל להשיב לך", השבתי לה כולי מסוקרן מהרפתקה חדשה ומעניינת הנשמעת לי ברקע. "זה לא לטלפון פסקה, אני אבוא אליך", קבענו פגישה, שרית הגיע אליי לפגישה המיוחלת. שרית הייתה בחורה באמצע שנות העשרים לחייה, היא היית מטופחת מאוד, גבוה נאה ודקת גזרה, היא הציגה עצמה כקוסמטיקאית עצמאית. היא הסבירה לי כי לא הולך לה בחיים, היא כל הזמן רוצה להקים משפחה, אולם מצד שני היא לא רוצה בגברים דווקא, "מה זאת אומרת ? את לסבית"? שאלתי אותה, חיוך עלה על שפתיה. "לא אני לא לסבית", השיבה לי ברכות. "אז אם כך מה הבעיה"? שאלתי. "זהו, אני לא רוצה בגברים דווקא אבל אני לא לסבית, אני לפעמים רוצה גברים ולפעמים בחורות", השיבה לי ברכות. "אבל יש לי בעיה שאני לא יכולה להביא ילדים" המשיכה להסביר. "מדוע? את עקרה"? שאלתי אותה. היא השיבה בשלילה, "זה יותר גרוע מזה אמרה, אני גבר". שמעתי את מלותיה והייתי המום. היא נראתה כמו אחת מהדוגמניות צמרת המופיעות במגזינים השונים, מעולם לא הייתי מנחש שהיא גבר, "אני קוקסינל", הסבירה לי ברכות ובמתק שפתיים. לרגע הייתי בטוח שהיא עובדת עלי, היה לה מראה יותר נשי מרוב הנשים שאני מכיר. הדבר נראה כה בלתי סביר שלקח לי זמן לעכל זאת. "ובמה את, אתה התבלבלתי, רוצה שאעזור לך"? לא היה לי ברור האם לפנות אליו בלשון זכר או נקבה. "זה בסדר תקרא לי שרית", אמרה ברכות. "הייתי רוצה להיות נורמלית", פתחה ואמרה. "מה כוונתך נורמלית"? ביקשתי הבהרות. "אני רוצה שתטפל בי כמו שטיפלת בחברתי שהמליצה לי נורא בחום עלייך" השיבה. "כן אבל חברתך הייתה רק לסבית שרצתה להיות נורמלית, אולם אצלך המצב שונה לחלוטין" הסברתי לה. "נכון זה מה שאמרתי לך עוד בשיחת הטלפון, אני יותר בעייתית ממנה, גם אני רוצה להיות נורמלית ולהקים משפחה בעתיד", השיבה לי כמעט בתחינה.